מצארוה נ' המגן חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1.התובע מצארווה חאלד יליד 1957, נפגע בתאונת דרכים ביום 15.4.98.

התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה ונקבעה נכות צמיתה בשיעור 10% בתחום האורטופדי.

2.ב"כ הנתבעת הגיש בקשה להבאת ראיות לסתור בהתאם לסעיף 6 ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה – 1975 (להלן: חוק הפלת"ד).

נימוקי הבקשה מתמקדים בקשת הקביעות בועדות הרפואיות השונות, החל מקביעה כי לא נותרה נכות צמיתה ועד לקביעה להחמרת מצב בגינה הוענקו אחוזי הנכות לצמיתות.

ב"כ הנתבעת טוען כי לא הוצג בפני הועדות הרפואיות מלוא התיעוד המתייחס לרקע רפואי קודם ומאוחר לאירוע נשוא הקביעה.

ב"כ התובע התנגד לבקשה בהתאם למפורט בתגובה בכתב.

3.דו"ח הועדה הרפואית מיום 15.9.10 קובע בפרק הסיכום והמסקנות: "קיימת החמרה בשיעור 10% לפי סעיף 37 (5) (א) שקשורה במישרין לתאונה מ 1998 והניתוח שנעשה ב 2007 שכפי הנראה קשור לתאונה הנדונה."

קביעה זו מבוססת על מלוא התיעוד שעמד בפני כל הועדות הרפואיות בעניינו של התובע החל מהועדה הראשונה מיום 5.12.06, ועדות הערר מאפריל 2007 ואפריל 2010.

דוחות הועדות הרפואיות על פני ציר הזמן, מתעדים את מלוא התיעוד הרפואי, בדיקות העזר והבדיקות הקליניות בעניינו של התובע, כאשר בכל ועדה רפואית ישב רופא מומחה בתחום האורטופדי והנוירולוגי.

4.שני הטעמים העיקריים אשר יש בהם כדי להתיר הבאת ראיות לסתור ואף זאת רק במקרים חריגים – לא התקיימו.

לא שוכנעתי כי מדובר בטעמים משפטיים כגון הטעם לפיו נראה כי ההליך היה נגוע בפגם מהותי ועצם הטענה למספר רב של קביעות, כאשר הסופית אינה נושאת חן בעיני המבקשת, אינה מהווה טעם ענייני.

כמו גם אין המדובר בטעמים עובדתיים, קרי טעמים כבדי משקל וחדשים המתייחסים למצב הרפואי של הנפגע.

בדקתי, בחנתי ושקלתי את מלוא הטיעונים אל מול קביעות המל"ל ושוכנעתי כי כל העובדות הרלבנטיות היו בפני הועדה, לרבות תיעוד רפואי מלא והמסקנות מנומקות על בסיס התיעוד, הבדיקה הקלינית ושיקול הדעת המקצועי של הרופאים אשר דנו בעניינו של התובע.

5.סוף דבר, בהעדר טעם משפטי או עובדתי שיש בו כדי להתיר את הבאת ראיות לסתור את הקביעה המבוססת של המל"ל – הבקשה נדחית.

6.קבוע להמשך קדם משפט ליום 2.7.12.

ניתנה היום, ג' ניסן תשע"ב, 26 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: